#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כח. מדוע אף שכבר שנינו בזבחים שבהמה אסורה לא בטילה וגם בע&quot;ז בכל זאת שנינו כאן 'כל האסורין לגבי מזבח אוסרין בכל שהן וכו'?	רישא דמתניתין בזבחים&nbsp;&nbsp;כל הקדשים שנתערבו בחטאות המתות וכו' - קאי באיסורי הנאה וכאן מותרים להדיוט (ובזחים עא: איתא דאי אשמעינן כאן שלהקדש אבל להדיוט אולי יותר קמ&quot;ל התם). סיפא דמתניתין שם הרובע והנרבע וכו' - שם זה בקדשים וכאן זה חולין (שעומד להקדישם ועדין אינן קדושות) (ובזבחים איתא כאן תני תקנתא ושם תני בכל שהוא). </p> המשנה בע&quot;ז בחולין אלו אוסרים בכל שהן וכו' - שם זה איסורי הנאה לכן לא בטל [ואם היה משמיע רק כאן לא הינו למדים לשם שכאן זה לגבוה]</p>	תמורה כח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כח: מנין לרובע ונרבע, נעבד, מוקצה, נוגח, שאסורים ולמה נצרך למוד לזה מקרא? [ומנין לחולה זקן ומזוהם שפסול?]	חד תנא יליף: רובע ונרבע - אין ללמוד ק&quot;ו מבעל מום שמומו ניכר, אלא נלמד &quot;מן הבהמה&quot; ואין להפך דכתיב &quot;ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה&quot;. נעבד - אין ללמוד ק&quot;ו מאתנן ומחיר שצפויים מותרים והם אסורים דאם כן יאמרו ק&quot;ו הפוך אלא נלמד &quot;מן הבקר&quot;, ואין להפך דכתיב &quot;וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב&quot; (ולקמן יליף מ&quot;תשמרו להקריב לי במועדו&quot;).</p> מוקצה - מן הצאן. נוגח - &quot;<u>ו</u>מן הצאן&quot; ואין ללמוד מנרבע שיש ברובע שעשה אונס כרצון ויש בנוגח שמשלם כופר. </p> דבי ר' ישמעאל ילפי &quot;כי משחתם בהם מום בם&quot; וכל מקום שנאמר השחתה זה דבר ערוה &quot;כי השחית כל בשר&quot; וע&quot;ז &quot;פן תשחיתון&quot; [ובכל זאת צריכים מום קבוע לפדות עליהם]. [ומן הבקר וכו' למעט חולה זקן ומזוהם ואידך ילפי &quot;מן הצאן מן הכבשים ומן העיזים&quot; ואידך אורחי דקרא למשתעי הכי.]</p>	תמורה כח:		
